משפט עברי13 דק׳ קריאה3 צפיות13.07.2026צביקה ויצמן

על עניני פייטנות וליצנות - משירתם של אבן עזרא ואלחדב

מאחורי הקלאסיקה של שירת ימי הביניים מסתתר עולם עשיר, מלא הומור, אנושיות, ועקיצות שנונות. מאמר זה לוקח אותנו למסע מרתק בין שירי התלונה וה"קיטורים" המבריקים של אברהם אבן עזרא ויצחק בן שלמה אלחדב, המתמודדים עם רוע מזלם, חסרון כיס מציק, ואפילו מטרדים יומיומיים כמו זבובים ופרעושים. דרך אנקדוטות היסטוריות, דו-קרב פיוטי מרתק, רכילות עסיסית וחידות לשוניות גאוניות, נחשף פן משעשע ופחות מוכר של ענקי הרוח, המוכיח כי גם מתוך העוני והקושי – תמיד אפשר למצוא סיבה לחרוז ולגחך.

אברהם אבן עזרא יצחק בן שלמה אלחדאב שירה עברית בימי הביניים פיוטים שעשועי לשון שירי תלונה

הורדת PDF

ברע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ - דן כב' הש' חשין בענינים סבוכים הנוגעים לאשראי דוקומנטרי. ברצותו לתאר את הקושי בהטלת צו עיקול במקרים מסוג זה הוא נזכר במשורר ימי הביניים אברהם אבן-עזרא, איש עני ואביון, שניסה לפגוש את השר לקבלת עזרה, אך לשווא:

אשכים לבית השר אומרים: כבר רכב אבוא לעת ערב אומרים: כבר שכב או יעלה מרכב או יעלה משכב אויה לאיש עני נולד בלי כוכב!

למעשה האגדה מספרת שלא רק לבית השר התקשה האבן עזרא לארגן פגישה, אף ברצונו לפגוש את רש"י, פרשן התורה הידוע, לא התמזל מזלו ובכל עת שבא לבית לא נמצא החכם בביתו. בא אצל אישתו של רש"י ושאלה – היכן הוא הרב? ובשביל שראתה אותו לבוש סמרטוטין כעסה עליו והפטירה כנגדו לא פה הוא. הלך לו, לעת צהרים חזר שאל את האשה היכן הרב? השיבה כבר ישן הוא, הלך והמתין שתי שעות ושאל היכן הרב, אמרה האשה מה רצונך ממנו הן הלך לטייל ? ישב לו בסמוך לפתח והמתין באו הכלבים שהיו עם הצאן במקנה וקרעו את בגדיו ושמלותיו, עמד וכתב על פתח ביתו של רש"י

מביאה ראשונה נתעברה אישתך ממני בביאה שניה אמרה לי שכב בביאה שלישית אמרה לי רכב

ואוי לו לאברהם שאין לו כוכב. שלמה שלמה שלמה שלמה.

מסופר שכאשר הגיע רש"י לביתו וראה הכתב הבין מיהו זה שבא לבקרו... (ומה פתרונה של האמירה "שלמה שלמה שלמה שלמה" – שַׂלְמָה (=בגד, שימלה) שְׁלֵמָה (= מלאה) שְׁלמה (=שמו הפרטי של רש"י) שָׁלְמָהּ (= עליך לשלם) היינו בגלל שהמתנתי לך לשווא, הכלבים קרעו את בגדיי ועליך לשלם לי)

אכן האבן עזרא הרבה לתלונן על רוע מזלו ו"שירי תלונה " רבים רשומים על שמו אחד המפורסמים שבהם הוא זה הפותח כך

גלגל ומזלות במעמדם / נטו במהלכם למולדתי לו יהיו הנרות סחורתי / לא יחשך שמש עד יום מותי איגע להצליח ולא אוכל / כי עותוני כוכבי שמי לו אהיה סוחר בתכריכין / לא יגוועון אישים בכל ימי

האבן עזרא לא היה הפיטן היחיד שהתלונן על רוע גורלו, יצחק בן שלמה אלחדאב פיטן בן המאה ה – 14 מקשטיליה שבספרד, הוא סבל מפרעושים. ניחא פרעוש ניתן למחוץ, אך מה עושים בשבת כשהמחיצה היא בגדר איסור ?

על פרעוש השופך דמי/ לילה ויום הוא מרמשי כי – צויתי: יום השבת / אם בא אל יד – יצא לחופשי נמתי: למה יחיה ובגוי/ כזה לא תתנקם נפשי ?

ובמקום אחר כתב

הנמצא עז כפרעוש דק ?/ אשר ישוך לכפירים מרים יד עלי מלך / ולא ישא פני שרים ?

אם הזכרנו את עניינו של הפרעוש הרי שהזבובים הטרידו את האבן עזרא לא פחות-

למי אנוס לעזרה מחמסי/ אשווע מפני שוד הזבובים אשר לא יתנו השב רוחי / בכל כוחי יעיקוני כאויבים ועל עיני לעפעפי ירוצון / באוזני יאמרו שירי עגבים ...

חסרון הכיס הרגיז את האבן עזרא כשם שהטריד את אלחדב, הנה מעט מתלונותיו של אלחדב לענין חסרון הכיס

חסרון הכיס אקלל בעברים / דלקני והשביע מרורים בעת אראה לפני דברים / בזול לכל, ולי המה יקרים.

ועוד כתב -

רעב ושוד עם מלחמה - / למאד קשה לסבול עולם ויגון לבב רע ומר, אך חסרון כיס קשה מכולם.

אלחדב הבין כבר בשילהי המאה ה –14 שגם הבריאות תלויה בכסף

כיס המלא יבריא חולה / ישמין כחוש יחזיק רפה אך חסרונו – מכה קשה / לא תועיל בה חוכמת רופא

על חסרון הכיס של האבן עזרא כבר שוחחנו, אבל כיצד לא נעלוץ למיקרא פסוקי הדכאון הרבים הנוספים של האבן עזרא

לו אהיה דייג - יהיה הים מועד סוער וציים יטבעו טבוע לו אמכרה מים – בכל חצר יהיה מעיין כנחל יחזק לשפוע לו אהיה שופט – בימי יחדל כל ריב וכל חוב יהיה פרוע לו אהיה כותב קמיעין אזי עדת שדים בימי תחדל לנגוע לו איה מוהל ילדים – כל נשי העיר יולדות בנות בכל שבוע

לו אהיה מוכר כלי צמר – יהיה חום רב תמיד ולא בזמן קבוע...

וכן הלאה וכן הלאה ...

חסרון הכיס הביא את האבן עזרא לעוני מאמלל שכאשר אתה קורא את תיאורו אינך יכול שלא ...לגחך

מעיל יש לי והוא כדמות כברה לחיטה להנפה או לשעורה בליל אפרשנו בליל אישון וכוכבי רום ישימון בו מאורה

האמת שלרמב"ם נמאס מהקיטורים של האבן עזרא ועל שורת הסיום בקינתו -"לו אהיה סוחר בתכריכין – לא יגוועון אישים בכל ימי" הוא עונה לו -

"אם לא יגוועון – אין תלונה / כי כבר הצלחת אך אם יגוועון וערומים יקברון / אזי לריק יגעת ולא מצאת"

טוב אודה ולא אבוש, אכן ממשה עד משה לא קם כמשה אך בכל הקשור לתורת הפיוט במחילה, עריבה לאוזני תלונת האבן עזרא מנחמת הרמב"ם.

פה המקום לציין כי משחקי דו קרב בשירה ופיוט היו מקובלים באותה עת - כך כדוגמה שלח אלחדב שיר לחברו ר' זרחיה אבן דאנון שלא היה אלא פתיחה לויכוח שירי בניהם

"מלאכת השיר נתונה לי למתן / ועל פי היא סדורה וערוכה ושמעתי אשר ליבך נשאך / לקרבה לעשות בשיר מלאכה ואכן, קח לך זה, תן תשובה / עדי נדע למי תיאות מלוכה"

והשיבו ר' זרחיה -

ואם השיר שלך ניתן למתן / ועל פיך מלאכתו היא ערוכה אני אבוא עליך שירך ואהרוס / כפי כוחי ותשלם המלאכה עדי תאמר אמת כי אני הוא / אבי השיר ולי אף המלוכה...

תשובתו של אלחדב לא איחרה לבוא •

ואיך תלחם והנה את תהודה / אשר לי היא במתנה ערוכה ואיך תוכל הרוס בנין מיוסד / באדני פז ומיטב כל מלאכה? ואף כי תהיה מולך בחוזקה - / אני אעלה ואלכוד המלוכה

כאן אבן דאנון כבר לא השיב, לא, לא שהוא נכנע הוא פשוט – מת אלחדב ידידו כתב איפוא על קיברו ומצבתו של אלחדב –

ידיד האל בגן – עדן לפנים / אמת היתה מנוחתך ערוכה ועתה נכספה נפשך לראותה / ועלתה לה ועזבה כל מלאכה עלה והצלח ושב אם מלאכי אל / ידיד אל כי לך תיאות מלוכה

ואם כבר הזכרנו מלאכי אל, ובכן - האבן עזרא קיבל מהם דרישת שלום באמצעות ידידו חברו ואולי אף חותנו כפי שנבהיר להלן – ר' יהודה לוי.

האגדה מספרת כי לאחר מותו ריה"ל (10751142) ( האבן עזרא הלך לעולמו בשנת 1164) עריבה שנת הנצח לר' יהודה ואולם הוא התגעגע לריעו האב"ע ולפיכך ביקש ממנו להצטרף עימו לישיבה של מעלה –

ערבה שנתי לי ואהבתך / דודי העירתני ראות צלמך כיתות זבול בחרו בשיריך הן הם שלחוני לקרוא בשמך בא נא ונשירה ועל עפר / נשכב ומה לך לחיות גולמך

והנה למרבה הפלא הראב"ע שעד כה הכרנוהו כאחד שאינו פוסק מלקטר על מר גורלו מסרב להצעה ה"מפתה" בנונשלנטיות

אחי, יהודה שוב שכב כי אל / מאן לתיתי להלוך עימך עוד אעשה בנים ומטעמים אוכל / ולא אטעם במן טעמך נעצב אני על מותך / אך זהו עצב אשר לא אקח ממך " ניחא, רוצה הראב"ע לאכול עוד מטעמים אך "עוד אעשה בנים האומנם ? כיוון שריה"ל נפטר בשנת 1142 הרי שבעת פטירתו היה האבן עזרא כבן 55 ועוד בדעתו לעשות בנים ? – אכן מנהג גוברין יהודין...

אגב אם נרצה לפלוש לרכילות ולנסות לברר כמה בנים היו לאבן עזרא, אף שלא מצאתי לכך ראיות בכתובים דומני כי הם היו חמישה במספר. הנחתי מבוססת על דברי האבן עזרא בפירושו לתורה על ספר שמות פרק ב' פסוק ב'

" והיודע עת ההריון ידע עת הלידה כי דבר זה מנוסה הוא לקדמונים ואף אני ניסיתיו זה חמישה פעמים ..."

ואם ברכילות עסקינן, הרי שהאגדה מספרת כי האבן עזרא נישא לבתו של ריה"ל אלא שכאמור אבן עזרא היה עני מרוד וריה"ל היה עשיר ומכובד, וכסיבלונות לרגל נישואיהם הביא האבן עזרא לאהובתו – נעלים. תלמידי ריה"ל ליגלגו על המתנה הפשוטה, ובתו של ריה"ל השיבה להם בדבר שיר נחרץ -

"לא נעלים הם אבל המה כסות / עלי ועל ראשי עטרת יהלום אילו לבשם ציר בעת גישתו סנה / לא נאמר לו – של ואל תקרב הלום !

כיוון שהזכרתי את הביטוי ציר (=הכוונה למשה רבינו שהיה שליחו, צירו, של הקב"ה), אינני יכול שלא להזכיר בנשימה אחת את אחד משיריו המפורסמים של הראב"ע שיר החביב עלי ביותר נוכח קיצבו וצירצורו –

ארבעה עמדו על הים צור וציר צאן וצר (צור= הקב"ה, צור ישראל; צור= משה רבינו שליחו; צאן צר הציק לצאן ישראל- צאן קדושים; צר=פרעה)

וצאן צעק לציר וציר חנן לצור וצור ציווה לציר צא וחלץ צאני מיד צר זה צור ישענו פצו פה קהלנו ואימרו, ה' מלכינו הוא יושיענו צור ישראל

טוב ויפה אבל למה שלא נמשיך עם עוד מעט רכילות עסיסית ביום חופתו של האבן עזרא, פירסה אשתו נידה, וממילא לא יכלו בני הזוג לממש אהבתם ביום חתונתם. חברו הטוב, ר' יוסף איבן יצחק ניחמו בשיר נחמד אשר זוהי פתיחתו

קרא שיר זה לנחמה / חתן דמים אשר דמה לאיל על אפיקי מים / ולא יוכל שבור הצמא...

הראב"ע אף ענה על שירו של איבן יצחק, אשר הבאנו מקוצר היריעה רק את פתיחתו -

אני כלוא בבית עלמה אבל לא אדעה על מה ירוצון נהרי עדן לפני ואני אצמא ואין רק ראות עיני כמביט על פני חמה ואולם נחמני השיר ארגתו מעשה ריקמה

הן לאלחדב והן לאבן עזרא יש שירים רבים אותם אני מכנה "השירים העצבניים" הרבה טיפוסים ואנשים עיצבנו אותם. את אלחדב, כדוגמה, עיצבנו הרופאים,

במיכתמיו מצאתי אין ספור שירים נגד רופאים והאופן בו הם עושים למחייתם, כדוגמה

עד למדתי להיות רופא: מעות חינם על דברי פה / ביקור חולים, ביקור חולות מישוש בנשים ובבתולות...

גם את האבן עזרא עיצבנו, מי לא

אדם עשיר יהיר ושוטה אשר לא קם לפניו בעת כניסתו לבית הכנסת זכה למיכתם הבא

מלובש, משובץ, מרוקם ברקם כסותו גאוותו לא זע ולא קם

מספרים כי משורר אחר אשר היה באותה עת בבית הכנסת מיהר להרגיעו באלו המילים –

אם לא זעו ממך חונים אחי, כעלותך לפניהם אל יחר לך כי לא יכלו קום כי דרך נשים להם

יום אחד הגיע הראב"ע לעיר ושמה "מוֹרָה" אלא שככל הנראה הכיבוד שקיבל במקום לא מצא חן בעיניו כפי שמשתקף מהשיר שחיבר -

הקנקן, ריקן בלי יין והגבינה, נגובה בלי זין וגברת, עיוורת בלי עין חיגרת ונשברת צעדה עלי עין

ואנשי המקום אחי קין ומותר האדם אשר בו אין אם אין אני דר שם אשים בראשה העין

אגב האבן עזרא דווקא אהב רופאים, אולי בגלל שהוא עצמו היה חבר באיגוד שלהם

שימעו נא אל דברי הרופא עם נבון, החזק והרפה כי באר אל כל מחלה מרפא מחודש אל חודש איך יצפה איש את גופו ואף את הפה בעבור יהיה בריא וגם יפה...

אגב אם הזכרנו שירים עצבנים איני יכול שלא להזכיר שירו של משורר מצוין נוסף הלא הוא ר' יהודה אלחריזי בשירו על האישה המכוערת -

המשדים וזיקים את גזורה / ישלח בך אלוקים המארה כאילו מלאכי זעם ומשחית / לאחים לך, אבל לך בכורה כאילו תוארך כשעיר לעזזאל / ואיך נמלטת מארץ גזירה כאילו הזמן חשק בלילית / ומאהבה שלחך לה לתשורה ויוצרך לא יצרך רק למען / תהי אל מלאכי מוות לעזרה ואשרי יולדך לו מת בלידתך / ומי יתן תהי אימך עקרה שפתיך כמו שפתי שוורים / ופיך קבר אבל בטנך מערה וקומתך כעץ המן גבוהה / ומי יתן ואראך בו מהרה..."

אכן שיר קשה. יונית.

הם לא רק שונאים הפיטנים שלנו, הם גם אוהבים. ראו, לדוגמא, את שירו של האבן עזרא למשחק האהוב עליו – השחמט

אשורר שיר במלחמה ערוכה קדומה מימי קדם נסוכה ערכוה, מתי שכל ובינה קבעוה עלי טורים שמונה...

ואולם כשם שאהב שחמט כך תיעב שש בש

מצחק בקוביה ומכתו טריה ואחריתו שאיה מקולל בשערים. יפזר ממונו ויוסיף על עוונו ומורד בקונו בשבועות שקרים ויחשוב כי ירויח לעולם לא יצליח ובימיו לא יפריח הכי ימיו מרורים ויאכל בחפזון ללא ברכת מזון ולא ימצא רזון בעיני כיפורים ...

שירו זה של האבן עזרא אשר מכוון לגנות המהמרים ומשחקים בקוביה, זכה לשיר תגובה של ר' יהודה אריה ממודינה, שהינו, בעיני, דמות טרגית של ממש. ר' יהודה שימש כרב בונציה ובצעירותו הוא אף הוציא קונטרס בשם "סור מרע" בחוברת זו הוא הגיע למסקנה כי "שלושה המה מחמדי עיננו וכל מאווינו : להיות גופינו בכושר להרבות עושר ולתת לנשמה אושר, ראיתי והנה אין גם אחת מהנה לאיש המצחק ושלושתן ירחקו ממנו" לפיכך ממליץ ר' יהודה לרחוק ממיני צחוק ומשחקי הימורים בהם מכלה אדם את ה ונו ואונו דע עקא, ר' יהודה עצמו לא הצליח לעמוד בהמלצתו שלו עצמו והוא נפל פעם אחר פעם לפיתויי ההימורים ולמשחקי קלפים וכאשר הוכרז מטעם גדולי הרבנים חרם על המשחקים יצא הוא בפסק ארוך לבטל את חרמם ותקנתם בענין זה ם, בין השאר, כתב שיר זה בפראפרזה לשירו המצוטט לעיל של האבן עזרא

מצחק בקוביה מלאכתו נקיה

וכוסו רוויה בכף איש שערים ואם טוב לקונו לאבד ממונו היות זה עוונו אמרי שקרים יאבד ירוויח כסוחר ויצליח וירגיל להניח למתוק מרורים... ויראה ברכה בצחקו בסוכה ובימי חנוכה בפסח ובפורים... צחוק זה ודתו גדולה מלאכתו יחי איש בריתו בשמחה ושירים .

נוסף למשחקי שחמט חיבב האבן עזרא חידות וחידודים ומשחקי מילים, נביא מספר דוגמאות.

האבן עזרא נשאל לא אחת ע"י קהל מאמיניו את השאלה שיהודים שאלו בכל הדורות מאז חורבן בית שני – מתי יבוא המשיח ? לאבן עזרא היתה תשובה פשוטה לשאלה זו אלא שהוא בחר לנסח את השאלה והתשובה באופן הבא

(שאלה) אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא ?